בקשה לעצור את ערבוב וסגירת הכיתות בבית הספר היסודי עליזה בגין, אריאל, לקראת שנת הלימודים הקרובה (כיתה ה')

בקשה לעצור את ערבוב וסגירת הכיתות בבית הספר היסודי עליזה בגין, אריאל, לקראת שנת הלימודים הקרובה (כיתה ה')

שלום רב,

אני פונה אליכם בשם ביתי, ובשם רבים מההורים שחולקים תחושות דומות – מתוך דאגה עמוקה, ואפילו קריאת מצוקה, לגבי השינוי הצפוי במבנה הכיתות בשכבת ד' העולה לכיתה ה', בבית ספר עליזה בגין, אריאל.

במהלך ארבע השנים האחרונות עברו ילדינו טלטלות רבות, ולא ניתנה להם האפשרות ליהנות מיציבות בסיסית במסגרת הלימודית:

• בסוף כיתה א' – ערבוב כיתות בשל רמות לימוד
• בסוף כיתה ב' – פיצול לכיתות קטנות יותר, שינוי שהיה מבורך בגלל הרשמה של תלמידים חדשים
• בסוף כיתה ג' – ערבוב נוסף, תוך החלפת הצוות החינוכי
• וכעת – ערבוב נוסף, לצד סגירת כיתה, שיגדיל את מספר התלמידים ל-33–34 ילדים בכיתה.

זהו שינוי נוסף בשרשרת של חוסר יציבות מתמשך – חינוכית, חברתית ורגשית – שמכביד מאוד על התלמידים והוריהם.

וזה עוד לפני שדיברנו על המציאות הלאומית הקשה, שמטילה צל כבד על ילדותם של התלמידים:

הילדים הללו החלו את דרכם בבית הספר בעיצומה של מגפת הקורונה – שנתיים של למידה מקוטעת, למידה מרחוק, חוו פערים ברכישת יסודות בסיסיים כגון קריאה, הבנת הנקרא וכתיבה, סבלו מבידודים וריחוק חברתי ממושך.

כעת, בשנותיהם הרגישות של בית הספר היסודי, הם נאלצים להתמודד גם עם מציאות ביטחונית קשה – מלחמת חרבות ברזל, ועם כלביא, שחשפה את הילדים למציאות קשה ובלתי נתפסת: תלמידים שאיבדו קרובים, ילדים שחיים חודשים ארוכים עם הורה אחד כי האחר מגויס, חשיפה מתמדת לחרדה, אובדן ותחושת חוסר ביטחון.

כיום אנו רואים השפעות ברורות של כל אלו – קשיים רגשיים, בעיות קשב וריכוז, פערים לימודיים ניכרים, חרדות ובעיות התנהגות.

גם השנה, כאשר הכיתות מנתו כ־22 תלמידים, התמודד הצוות החינוכי עם אתגרים לא רבים: פערים לימודיים משמעותיים, קשיים חברתיים, והצורך בתשומת לב אישית לכל ילד. הגדלת מספר התלמידים בכיתה באופן חד, תוך ערבוב נוסף של כיתות, מעבר למבנה חדש והחלפת הנהלת בית הספר – כל אלו יחד יוצרים סביבה בלתי יציבה שמקשה מאוד על הילד להתקדם, להתפתח ולחוות ביטחון.

הילדים זקוקים ליציבות. הם זקוקים לרצף חברתי ולמערכת חינוכית שמכירה אותם ואת עולמם. הגדלת הכיתות מטעמים של תקנים, תקציבים או לוגיסטיקה בלבד אינה לוקחת בחשבון את האדם הקטן שבתוך המערכת – את הילד. מדובר ברווחתם הנפשית של ילדים. בעתיד של הדור הבא.

אנחנו מבקשים מכם לחשוב על הילדים הללו כאילו היו ילדיכם – האם גם להם הייתם מאחלים שורה של שינויים תכופים, חוסר שייכות, עומס כיתתי ולחץ חברתי ורגשי בלתי פוסק?

אנחנו לא מבקשים תוספת תקנים – אלא להשאיר את המצב הקיים, ולא לסגור את אחת הכיתות. להשאיר לילדים מעט קרקע יציבה, את החברויות שכבר הצליחו ליצור, את הקשר עם המחנכות שכבר הכירו והתחברו אליהן, ואת הסיכוי להמשיך לצמוח בסביבה מוכרת ותומכת.

אנא, עזרו לנו לשמור על בריאותם הנפשית והלימודית של ילדינו.

אנחנו מאמינים שביכולתכם לעצור את השינוי ולבחון את המצב לא רק בעיניים מערכתיות – אלא ולזכור שמאחורי כל החלטה עומדים ילדים אמיתיים – עם לב, רגשות וצרכים.

בתודה מראש,

אלכסנדרה קיס

אלכסנדרה קיס    צור קשר עם יוצר העצומה