עצומה למען הכרה, סיוע ופיצוי לנפגעי חרדה ופגיעה באיכות החיים בנתיבות בעקבות מלחמת חרבות ברזל
אנחנו, תושבי נתיבות, פונים בזאת בקריאה דחופה לראשי המדינה, למשרדי הממשלה ולמקבלי ההחלטות בדרישה להכיר בפגיעה הקשה שאנו חווים – נפשית, פיזית וכלכלית – כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל.
אנחנו תומכים בצה"ל, מעריכים ומוקירים את החיילות והחיילים שמסכנים את חייהם למעננו, לוחמים יום ולילה – ואנחנו עומדים מאחוריהם בגאווה.
אבל במקביל, איכות החיים שלנו בנתיבות התרסקה:
איננו ישנים בלילות. התקיפות החוזרות, הפיצוצים הרועמים, וההדף שגורם לבתים לרעוד – הפכו את השינה לסיוט.
הילדים קמים בלילה בבכי ובהיסטריה. ההורים חסרי אונים. החשש מחרדה כרונית הולך וגדל.
שגרת היום-יום שלנו נהרסת. עייפות, מתח, לחץ נפשי תמידי. אנשים מתקשים לתפקד בעבודה, במשפחה, ובעצמם.
בתים בעיר נפגעו – סדקים בקירות, נזקים לחלונות, תחושת חוסר ביטחון אפילו בתוך הבית.
הפחד הפך לשגרה. כל רעש קטן מקפיץ אותנו. איכות החיים הפכה למאבק יומיומי.
למרות כל זאת – עדיין אין הכרה רשמית בנתיבות כיישוב זכאי לפיצוי כספי או לנגישות מורחבת לשירותי סיוע. מדובר באי צדק חמור. תושבי נתיבות סובלים בדיוק כמו תושבי שדרות, אופקים ושאר יישובי העוטף – ולעיתים אף יותר – אך מופלים לרעה מבחינה תקציבית.
לכן אנחנו דורשים:
1. הכרה רשמית בתושבי נתיבות כנפגעי חרדה ולחץ נפשי ממלחמת חרבות ברזל.
2. סיוע כספי ישיר – כמו לכל יישוב הזכאי לפיצויים – עבור נזקים לרכוש, הפסקת עבודה ואובדן הכנסות.
3. הקצאת תקציבים לטיפול נפשי זמין, איכותי, וללא תורים או בירוקרטיה.
4. שיקום נזקי הדף לבתים בעיר – כולל סיוע הנדסי לתיקון סדקים ונזקים.
5. חיזוק מערך החוסן המקומי בעיר: טיפולים פסיכולוגיים, עזרה רגשית לילדים, ליווי לקשישים, סדנאות להורים ועוד.
אנחנו לא דורשים טובות – אלא צדק.
אם הפכנו לחזית – המדינה חייבת להיות איתנו, לא רק בשעת לחימה, אלא גם ברגעים הארוכים שאחריה.
חתמו, שתפו, הצטרפו – כדי שיראו אותנו, ישמעו אותנו, ויתנו לנו את מה שמגיע לנו בזכות – לא בחסד.
לירון בן שמעון צור קשר עם יוצר העצומה