מפסיקים את אכילת הקוגל הירושלמי!! כי גם לקיבה יש גבול!!
נוכח הסכנות הברורות והמידיות לשלום הציבור, ולאור קריסת ערכי הטעם, הריח, והגזרה הלאומית, אנו החתומים מטה מציעים בזאת להוציא אל מחוץ לחוק – אחת ולתמיד – את המאכל הידוע לשמצה: קוגל ירושלמי.
סעיף א – מפגע תברואתי:
קוגל נולד ככל הנראה מטעות אנוש חמורה, תוצאה של שפיכת סיר סוכר חום אל תוך תבנית פסטה ישנה. המרקם: דביק כטופס 101 ביולי. הניחוח: תערובת בין בית אבות לסיר של שבת שנשכח על הפלטה מאז תשס"ב. האכילה: מסוכנת לשיניים תותבות ומובילה לעלייה מיידית ברמת הסוכר, הכולסטרול והצורך בשיקום נפשי.
סעיף ב – סכנה לציבור:
אין זה מקרה שרוב מקרי ההירדמות בבית הכנסת בשבת חלים מיד לאחר הקידוש. קוגל אחראי ישיר ל-87% מהשנ"צים הלא מתוכננים ול-100% מהשעמום שבסעודה שלישית. הסכנה היא ברורה ומיידית – התרדמת אינה רק פיזית, אלא גם תרבותית.
סעיף ג – פגיעה במורשת הירושלמית:
לקרוא למאפה הזה "ירושלמי" זה חילול שם עיר. ירושלים היא עיר של זהב, לא של שומנים מוקשים בטעם קרמל שרוף. די לטשטוש הזהות: שוחר אמת ואיכות – לא נוגע בזה גם עם מזלג של פסח.
סעיף ד – אפליה קולינרית:
מדוע דווקא קוגל קיבל חסינות תרבותית? למה לא ממציאים "שניצל חרדי" או "עוגת טלית"? האם כל מאכל שמישהו יכנה אותו "מסורתי" חייב להתקבל בברכה גם אם הוא נראה כמו תאונה בתנור?
סעיף ה – פתרון:
יש להקים ועדת חקירה ממלכתית, בראשות שף מוכר ומדען מזון, לבדיקת הנזקים שנגרמו עד כה. את תבניות הקוגל הקיימות יש להמיר למאגרי דבק לגני ילדים או לתרום למוזיאונים של עידן האוכל המיותר.
לסיכום, בשם הטעם הטוב, בריאות הציבור, וכבוד העיר ירושלים – הגיע הזמן לומר: די לקוגל!
שלמה כהן צור קשר עם יוצר העצומה