התעסקות בשמירות עורפיות ולא בלחימה.
הנדון: שמירות הגנת מחנה בבסיס שדה תימן
אנו, חיילי גדוד צבר 432, מבקשים להביא בפניכם נושא שמכביד מאוד על תפקודנו המבצעי, שוחק את הלוחמים ופוגע ישירות בכשירות ובמוטיבציה להמשיך להילחם.
בסיס שדה תימן הוא בסיס גדול, המאכלס גדודים ויחידות רבות. ההגנה עליו דורשת סד"כ מינימלי של כ־35 חיילים ביממה, אך בפועל נטל ההגנה נופל כמעט כולו על שני גדודים בלבד – גדוד צבר (432) וגדוד רותם (435) – בחלוקה של שבועיים לכל גדוד.
הבעיות המרכזיות:
1. שחיקת הכוח הלוחם – לוחמי צבר נמצאים בלחימה אינטנסיבית ובלתי פוסקת מתחילת המלחמה, והוצאת חיילים להגנת המחנה בזמן לחימה גורמת לדילול הסד"כ בחזית, לפגיעה ישירה ביכולת המבצעית ולהעמקת תחושת השחיקה.
2. שמירות מופרכות גם ברענונים – גם בזמן חופשות רענון, 75% מהחיילים מחויבים לשמירות, בנוסף לשמירות פנימיות על נמ"רים בנפ"ח ובגדוד עצמו. במקום לאפשר התאוששות ורגיעה, החיילים חוזרים מותשים, מתוסכלים ופחות כשירים.
3. פילוג פנימי במחלקות – חלוקת הנטל הבלתי שוויונית בין חיילי הגדוד יוצרת חיכוכים, מריבות ופילוג פנימי בין המחלקות, מה שפוגע בלכידות ובתחושת האחדות של הכוח.
4. פטורים לשדרת הפיקוד – בעוד שהלוחמים נושאים כמעט לבדם בנטל השמירות, חלק מהמפקדות, החפקים ואף המפל"ג פטורים מהשתתפות. הדבר יוצר תחושת פרוטקציה, אדנות וחוסר שוויון – ומעמיק את אובדן האמון במערכת.
5. אי־שוויון בנטל בין הגדודים – בבסיס נמצאים גדודים נוספים מגולני, הנדסה ושריון, שאינם משתתפים כלל בהגנת המחנה, אף שגם הם נלחמים פחות או במידה שווה. הדבר יוצר תחושה קשה של אפליה, חוסר הוגנות וחוסר שותפות בנטל.
6. תנאים ירודים בהגנת המחנה – החיילים מוצבים במתקנים לא ראויים: שירותים כימיים מוזנחים ומסריחים, חוסר עקביות במתן אוכל לשומרים ולכיתת הכוננות, ותשתיות מגורים ירודות שפוגעות ביכולת לעמוד במשימה.
7. חוסר הקשבה ואי־מתן פתרונות – הנושא הועלה על ידי מפקדי פלוגות ומחלקות, אך לא נמצא פתרון אמיתי והאחריות נדחית כלפי מעלה. הדבר יוצר תחושה קשה של נתק, אדישות ואי־הבנה של מצוקות הלוחמים.
הפתרונות המוצעים:
חלוקת הגנת המחנה באופן שוויוני בין כלל הגדודים השוהים בשדה תימן, כך שהנטל יהיה קטן וסביר לכל יחידה.
חלופה עדיפה: להציב לוחמי מעברים או כוחות ייעודיים לאבטחת הבסיס, ולאפשר ללוחמים מהחזית להתפנות לחלוטין למשימתם המרכזית – הלחימה ברצועת עזה.
בשורה התחתונה:
לוחמי צבר חדורי רצון ומוטיבציה להמשיך להילחם ולנצח. אך המציאות הנוכחית – שחיקה בלתי נגמרת, תנאים ירודים, תחושת חוסר צדק וחוסר הקשבה – פוגעת ביכולת המבצעית שלנו, מערערת את האמון במערכת ומעמיקה את תחושת הניתוק. אנו מבקשים מכם להתערב באופן מיידי, לשנות את המציאות, ולהבטיח חלוקת עומס צודקת והוגנת.
על החתום,
חיילי גדוד צבר 432
מבצעית צבר:
מסייעת צבר:
פושטים צבר:
רובאית צבר:
העתק: מח"ט, סמח"ט, מג"ד, וכו'.
גדוד צבר חטיבת גבעתי צור קשר עם יוצר העצומה