תורנות היא עבודה. תורנות היא אחריות. תורנות היא לא הפסקה.
אנחנו, עובדות ועובדי הוראה בישראל, קוראים למשרד החינוך ולהסתדרות המורים לבטל את תורנויות המורים בהפסקות וליצור מערך השגחה חלופי בבתי הספר.
יום העבודה של מורה דורש ריכוז, סבלנות ואחריות רצופה לעשרות תלמידים. ההפסקות הקצרות שבין השיעורים הן כמעט הזמן היחיד שבו אפשר ללכת לשירותים, לשתות, לאכול ולהתארגן לשיעור הבא.
אבל ביום תורנות – גם ההפסקה הופכת לעבודה.
המורה מסיים שיעור וממהר לחצר. במשך ההפסקה הוא משגיח על תלמידים, מונע אירועים מסוכנים, מתערב במריבות, מטפל בפציעות ונושא באחריות לשלומם. עם הצלצול הוא חוזר מיד לכיתה וממשיך ללמד.
זו אינה הפסקה.
כמה זמן אנחנו באמת עובדים בתורנות?
בממוצע, תורנויות בוקר והפסקות עשויות להצטבר לכ־60 דקות בשבוע למורה, ולעיתים אף יותר כאשר קיימת תורנות קצרה נוספת.
כלומר, מדובר בכ־4 שעות שעון בחודש ויותר של עבודה פעילה בזמן שאמור להיות זמן הפסקה.
לשם השוואה, שיעור בבית הספר נמשך בדרך כלל 45 דקות. כלומר, בכל חודש מצטבר זמן תורנות המקביל לכמה וכמה שיעורים שלמים – ללא תגמול נפרד עבור התורנות.
ולפעמים אין אפילו זמן לשירותים
מורה יכול ללמד מספר שיעורים ברצף, לצאת מיד לתורנות ולחזור מיד לשיעורים הבאים. כך עלול להיווצר מצב שבו במשך שעות אין לו אפשרות ממשית אפילו לגשת לשירותים.
סעיף 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי עובד זכאי להפסיק את עבודתו לצורך שימוש בשירותים בהתאם לצרכיו.
לא מדובר בפינוק. מדובר בצורך בסיסי.
ברור לנו שהתלמידים חייבים להיות בהשגחה ובטיחותם קודמת לכל.
אבל הפתרון להשגחת התלמידים לא יכול להיות ביטול ההפסקה של המורים.
אם מערכת החינוך זקוקה להשגחה בזמן ההפסקות, עליה להקצות לכך כוח אדם ותקציב מתאימים.
הדרישה שלנו ברורה:
לבטל את תורנויות המורים בהפסקות וליצור מערך השגחה חלופי ומתוקצב.
לא ייתכן שמורה יעבוד לאורך כל ההפסקה ושהזמן הזה עדיין ייקרא "הפסקה".
לא ייתכן שמורים יצטרכו לבחור בין אוכל, שתייה, שירותים והתארגנות לשיעור הבא.
תורנות היא לא הפסקה.
גם למורים מגיעה הפסקה.
די לתורנויות בהפסקות. הגיע הזמן לבטל אותן!